| |
במשך שבוע ימים, נהנו הילדים מאטרקציות שונות ומגוונות ומחוויות מצחיקות שהותירו עיניים לחות. הם רכבו על סוסים, הפליגו בכנרת, רקדו ושמחו, ביקרו במפעל שוקולד, נהנו מטיולי ג'יפים, התחרו במטווחי ירי בצבע, שיחקו באולינג, שרו והופיעו במופע קריוקי, ולמשך מס' ימים 'שכחו' את המוגבלות והנכות, כשהם נהנים כמעט כמו ילד רגיל ממה שהעולם יכול להציע להם.
יו"ר הארגון אהרון גוזלן, שמתנסה באופן אישי בגידול ילדה נכה ומודע היטב לצרכי הילדים והתמודדותם הקשה מספר: "מתוך הצורך שחוויתי בחיי האישיים, וחוסר היכולת שלי- כאדם פרטי לאפשר לילדתי ליהנות מהחיים כמו כל ילד רגיל אחר- הרגשתי צורך לסייע לרבים כמוה. אין זה פשוט כלל עבור הילדים לראות את בני גילם יוצאים ונהנים בזמן שהם לא! הזכות שנפלה בחלקי לתת את הכלים והיכולת להורים רבים שעומדים חסרי אונים אל מול התסכול ילדיהם ולאפשר גם להם את השמחה- נותן לי עולם ומלואו!
שלומי, אחד מילדי הארגון, המשותק ברגליו ומרותק לכיסא גלגלים משתף: "חודשים שאני סופר את הימים מתי יגיע תורי. עוד מההפלגה האחרונה שהייתה לפני חצי שנה אני מתפלל שבקייטנה הבאה גם אני יזכה לצאת עם 'משען למרפא' ומדמיין את כל הכיף.. אין לי כ"כ חברים וגם אלה שנמצאים לא ממש רצים לשחק איתי. עבורם אני רק מטרד מעכב.. וכך אני מוצא עצמי נאלץ להישאר בבית והלב כ"כ כואב .. הידיעה ש'משען למרפא' מתכנן כל כך הרבה כיף ובמיוחד בשבילנו נותנת לי תקווה.. גם אני יוכל לשמוח וליהנות כמו כולם!!!
לכל חניך הוצמד מדריך שליווה, טיפל ודאג כאילו היה אח או אחות עבורו כשהפכו בעצם, לחברים הכי טובים שלהם. הילדים מצדם, חייכו מאוזן לאוזן ופרצופם קרן מאושר.
יניב, אחד ממתנדבי הארגון סיכם במס' מילים: "לא קל לראות את הילדים חסרי האונים והקשיים שלהם.. הפעולות הקטנות שכרוכות במאמץ כה רב כמו להרים, להלביש, לקלח ולהאכיל – דורשות כוחות ולא רק פיזיים אך הידיעה שההתמודדות הזו הינה מנת חלקם של הורי הילדים במשך כל שעות היממה – 365 ימים בשנה מעוררת בך את הדחף להיות חלק מכך. הזכות להיות חלק מכך ממזערת את הקושי..
.
כלל לא פשוט להרים הפקה שכזאת "החוכמה לתזמן את האירועים", מסבירה רינה בר מנכ"ל העמותה, "להפעיל לוגיסטיקה, לדאוג לכל פרטי ההפקה ולחשוב על צרכיו המרובים של כל משתתף. אולם, מבט מחויך של ילד מספק את הכוח להתעקש ולהבין את מהות תפקידנו". הידיעה, עם כל הכאב שבדבר שאין בכוחנו לרפא אותם מדרבנת אותנו לעשות הכל כדי לעשות את מה שכן ביכולתנו – לשמח אותם, על הצד הטוב ביותר ולתת מעט תקווה להתמודד עם כל השאר...
|
|